מחברים מכונה חדשה לקו שכבר עובד אצלכם? בדרך כלל הקושי מתחיל בשני המטרים שלפניה ובשני המטרים שאחריה: מאיפה המוצר מגיע אליה, באיזה קצב, באיזה גובה ולאן הוא ממשיך משם.
אנחנו בארפיל בונים מערכות שינוע שמחברות בין שלבים בקו קיים. בפועל רוב שאלות ההתאמה נסגרות עוד לפני הזמנת המערכת, כשאתם יודעים מה בדיוק קורה בנקודות המפגש.
למה החיבור הוא החלק הקשה?
שלב חדש נכנס לתוך מערכת שכבר יש לה קצב, מרווחים והרגלים. גם אם המכונה עצמה עומדת בכל מה שהובטח, מספיק שהמוצר מגיע אליה לא מיושר או בקבוצות במקום אחד-אחד כדי שכל הרווח ייעלם.
לכן תכננו את השינוע יחד עם המכונה, כבר בשלב האפיון. הוא זה שקובע אם השלב החדש עובד ברצף או מייצר עצירות קטנות לאורך היום.
קצב ומרווח בין היחידות על המסוע
מסוע מהיר לא בהכרח מזרים יותר יחידות. מה שקובע הוא כמה יחידות בדקה מגיעות לנקודה הנכונה בזמן הנכון, והאם יש מרווח בין יחידה ליחידה.
הרבה קווים נתקעים בדיוק כאן: המסוע עומד בקצב הנדרש בממוצע, אבל המוצרים מגיעים צפופים מדי ואז בפער גדול. פתרון נכון מייצר זרימה אחידה. לפעמים זה אומר דווקא להאט את המסוע.
גובה, כיוון ורדיוס פנייה
שלושת אלה קובעים אם החיבור בכלל אפשרי במקום שיועד לו. הפרש גובה בין שני שלבים דורש פתרון מעבר. שינוי כיוון דורש מקום לפנייה. הרדיוס תלוי בגודל המוצר וביציבות שלו.
מוצר גבוה וצר מתנהג אחרת ממוצר שטוח, ואריזה רכה מתנהגת אחרת מקרטון קשיח. כדאי שתמדדו את הפריט הכי בעייתי בסדרה ולא את הממוצע, כי הוא זה שיקבע את הגבול.
גם סוג המשטח משנה. פריט חלק על מסוע גומי מתנהג אחרת מפריט עם בסיס לא ישר. מוצר לח או שמנוני דורש התייחסות נפרדת. בקווי מזון נוסף לזה גם שיקול הניקיון: משטח שקל לשטוף מקצר את זמן ההחלפה בין סדרות.
מה עושים כשאין מקום?
ברוב המפעלים אין רצפה פנויה. במקרים כאלה עובדים לגובה, מנצלים אזור מעבר קיים או מפצלים את המסלול לשני מקטעים קצרים במקום אחד ארוך.
בדקו גם אם אפשר להזיז את השלב החדש למקום אחר בקו במקום לכפות אותו על נקודה צרה. לפעמים העברה של שני מטרים חוסכת פתרון שינוע מורכב לגמרי.
שיקול נוסף שנוטים לשכוח הוא הגישה לתחזוקה. מסוע שנדחק בין שתי מכונות בלי מרווח לאדם יהפוך לנקודה שבה כל טיפול קטן דורש פירוק. עדיף לוותר על חצי מטר של מסלול ולהשאיר מקום לעמוד.
בקרה משותפת או שתי מערכות נפרדות?
שלב חדש שעובד עם בקר משלו יכול לתפקד יפה לבד ובכל זאת לא להסתדר עם הקו. כשהמכונה שלפניו נעצרת, הוא צריך לדעת על זה ולעצור איתה את הזרמת המוצרים.
לכן כדאי שתחליטו מראש אם השלב מתחבר למערכת הבקרה של הקו או נשאר עצמאי. שתי הגישות לגיטימיות, אבל הן משפיעות על החיווט, על ההתקנה ועל מה שקורה ברגע של תקלה.
מה כדאי למדוד לפני שמזמינים מערכת שינוע?
חמישה נתונים מקצרים את התהליך: מידות ומשקל של המוצר הקיצוני בסדרה, קצב היחידות בדקה בנקודת החיבור, גובה פני העבודה בשני הצדדים, המקום הפנוי בפועל במטרים, ומה קורה בקו כשהשלב שאחרי נעצר.
כדאי שתאספו אותם בזמן ייצור אמיתי ולא בקו ריק. קצב בדקה שנמדד על סדרה שרצה נראה אחרת מהקצב התיאורטי. ההפרש הזה הוא בדיוק מה שקובע אם החיבור יעבוד ברצף.
עם הנתונים האלה אפשר לבחור מערכת הנעה ושינוע שמתאימה לקו כולו, ולתכנן את ההתקנה כך שתדרוש עצירה קצרה ככל האפשר.
כשהשלב החדש הוא חלק ממהלך רחב יותר, כדאי להסתכל על מערכות האריזה והאוטומציה כמכלול אחד, כדי שהחיבור הבא כבר יהיה מתוכנן מראש.